ליברוב נ' הפניקס - חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשה להורות על עיכוב תשלום הוצאות אשר נפסקו לחובת הנתבעת בהחלטתי מיום 29/6/11.

הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התובענה לנוכח פסק דינה של כב' השופטת מישורי. בקצרה אציין, כי פסק דינה של כב' השופטת מישורי עסק בתביעתה של התובעת לקבלת תקבולי ביטוח מכח שלוש פוליסות ביטוח. בפסק הדין נקבע כי לגבי פוליסה 012 התובעת לא עמדה בתנאים הנקובים בפוליסה לצורך קבלת תקבולי ביטוח ואילו לגבי פוליסת 013 קבעה כב' השופטת מישורי כי התובענה התקבלה.

לנוכח פסק הדין, הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התובענה כשלמעשה טוענת הנתבעת שלאור הקביעות בפסק דין אין מקום לברר את טענות התובעת באשר לפוליסה 013 ואילו לגבי פוליסה 012 יש מקום לדחות את טענות התובעת להחיות את הפוליסה שכן כב' השופטת מישורי קבעה בפסק דינה כי האירוע הביטוחי אינה מקנה לתובעת תקבולים לפי פוליסה זו.

בהחלטתי מיום 29/6/11 קבעתי שאין מקום להורות על דחיית התובענה ופירטתי את הטעמים לדחיית הבקשה, בין היתר קבעתי שהפלוגתאות שנדונו בפסק דינה של כב' השופטת מישורי בכל הנוגע לפוליסה 012 אינן אותן הפלוגתאות בהן אני נתבקשתי להכריע בתובענה שלפניי.

עוד נמצא כי, בשלב זה, לא ניתן להכריע בשאלה האם הפוליסה 012 בוטלה כדין אם לאו, שכן פסק דינה של כב' השופטת מישורי אינו מתייחס לשאלה זו.

ההחלטה שניתנה היתה מפורטת, לאחר ששני הצדדים התכבדו והגישו טיעונים מפורטים מטעמם – ולא אבין מדוע יש מקום לשקול את ביטול ההחלטה לגבי ההוצאות (אשר היו בסכום מתון ביותר).

צד אשר מגיש בקשה לסילוק על הסף, אשר מחייבת תגובה ומחייבת את בהמ"ש להקדיש מזמנו לכתיבת החלטה מפורטת ומנומקת חייב לצפות שהדבר יגרור חיוב בהוצאות.

לכן, אינני רואה סיבה לבטל את ההוצאות שהושתו על הנתבעת.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"א, 27 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: